רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ בְּשֵׁם רִבִּי הוֹשַׁעְיָה הָיוּ לְפָנָיו מֵאָה וַחֲמִשִּׁים חָבִיּוֹת וְנִתְפַּתְּחוּ. מֵאָה מוּתָּרוֹת וַחֲמִשִּׁים אֲסוּרוֹת וְהַשְּׁאָר לִכְשֶׁיִּתְפַּתְּחוּ מוּתָּרוֹת. אָמַר רִבִּי זְעִירָא לֹא אָמַר אֶלָּא לִכְשֶׁיִּתְפַּתְּחוּ הָא לְכַתְּחִילָּה אָסוּר.
Pnei Moshe (non traduit)
והשאר. כלומר ואותן שאר החמשים לכשיתפתחו מותרות ומשום דקשיא פשיטא דמותרות אם יטול מהן כדי דימוע ומאי קמ''ל בזה דקאמר והשאר וכו' לפיכך מפרש ר' זעירא דלדיוקא נקט לה דלא אמר אלא לכשיתפתחו מאליהן הא לכתחילה אסור לפתוח אותן:
וחמשים. נשארו אסורות דאפשר שנתערבה באלו החמשים ואינה בטלה כדין חביות סתומות:
ונתפתחו מאה. מהן מותרות כלומר אם נוטל מכל א' כשיעור דימוע דרואין אנו כמו אם נדמע בהן התרומה ומותרות בכך או שנוטל מהן כדי דימוע חבית אחת והרי יש בהן כדי להעלות כדין מדומע של תרומה:
היו לפניו מאה וחמשים חביות. ונתערבה של תרומה ביניהן והן סתומות וקיי''ל דחביות סתומות אינן בטילות כדתנן לקמן בפ''ג דערלה:
אָמַר רִבִּי חוּנָא כֵּינִי מַתְנִיתָא עִיגּוּלֵי דְבֵילָה הַגְּדוֹלִים מַעֲלִין אֶת הַקְּטַנִּים בְּמִשְׁקָל וּקְטַנִּים מַעֲלִין אֶת הַגְּדוֹלִים בְּמִנְייָן.
Pnei Moshe (non traduit)
כיני מתני'. כן צריך לפרש המתני' עיגולי דבילה הגדולים וכו' כדפרישית במתני':
רִבִּי זְעִירָא בְשֵׁם רִבִּי פְדָיָה תְּרוּמָה אוֹסֶרֶת בְּוַודַּייָהּ בְּמֵאָה וּסְפֵיקָהּ בַּחֲמִּשִּׁים. הָא שִׁשִּׁים לֹא שִׁבְעִים לֹא עַד חֲמִּשִּׁים צְרִיכָה רוֹב מִכָּן וָאֵילַךְ אֵינָהּ צְרִיכָה רוֹב.
Pnei Moshe (non traduit)
מכאן ואילך. אם נפלה לתוך חמשים ואחד של חולין אינה צריכה רוב ממקום אחר:
ומשני דה''ק עד חמשים צריכה רוב. כלומר ודאי דחיישינן נמי לספיקה אלא דהכי הוא דמחלקינן בין ודאי לספיקה דבודאה אוסרת לעולם בנפלה למאה ולא מהני אם אח''כ מביא ממקום אחר ומרבה עליהן אבל ספיקה כך הוא הדין דאם נפלה לתוך החולין עד חמשים צריכה רוב ממקום אחר ומרבה עליהן עד שמעלה אותה באחדומאה:
וספיקה בחמשים. קס''ד דה''ק אם ספק תרומה היא אוסרת עד חמשים ותו לא והיינו דמתמה הא ששים לא שבעים לא בתמיה וכן קשיא ליה נמי על יותר אם נפלה ליותר מכאן עד א' ומאה וכלומר ואמאי לא ניחוש נמי בספיקה שיהא ספק איסור תרומה עד מאה ואחד:
תרומה אוסרת בוודייה במאה. אם ודאה תרומה נפלה לתוך החולין אוסרת במאה עד שיהו אחד ומאה כדין מדומע דתרומה:
23a הָיוּ לְפָנָיו עֶשְׂרִים תְּאֵינִים וְנָֽפְלָה אַחַת לְתוֹכָן וְאָֽבְדָה אַחַת לְתוֹכָן וְאָֽבְדָה אַחַת מֵהֶן. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אָמַר סְפֵיקוֹ בָטֵל בְּרוֹב. רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר כּוּלָּן נַעֲשׂוּ הוֹכִיחַ. מוֹדֵי רִבִּי יוֹחָנָן שֶׁאִם תָּרַם מֵהֶן עַל מָקוֹם אַחֵר אוֹ שֶׁרִיבָה מִמָּקוֹם אַחֵר עֲלֵיהֶן שֶׁסְּפֵיקָן בָּטֵל בְּרוֹב.
Pnei Moshe (non traduit)
מודה ר' יוחנן שאם תרם מהן על מקום אחר. כלומר ממקום אחר תרם הספק מהן. א''נ דאיירי כאן בעשרים תאנים של טבל שנפלה אחת של תרומה לתוכן ואבדה אחת מהן וחזרה ונפלה וכו' והשתא שייך שפיר שאם תרם מהן על מקום אחר לפי שהן טבל אלא דהספק של תרומה יש בהן והואיל ותרם תלינן להקל דהספק תרומה בטילה ברוב ואותה תרומה שתרם הויא תרומה:
ר' יוחנן אומר כולן נעשו הוכיח. בתמיה ואם נפלה וחזרה ונפלה תרומה לתוכן כמה וכמה פעמים וכי על כולן תאמר שנעשו הוכיח לומר דאותה של תרומה היא שאבדה הא איכא נמי למיחש דשמא אותן כולן שאבדו של חולין היו ואותן שהן קיימין הכל תרומה הן או עד שלא יהיה כאן רוב לבטל את התרומה:
רשב''ל אמר ספיקו בטל ברוב. כלומר הספק שיש כאן דלא ידעינן אם של תרומה היא שאבדה או של חולין והלכך הולכין להקל ובטל ברוב ולהכי קאמר נפלה והדר ונפלה לאשמעינן דבכל זמן הולכין להקל אפי' נפלה לתוכן כמה פעמים ובכל פעם אבדה אחת מהן כל היכא שנשאר רוב נגד אותה שאבדה חולין להקל דאף דאיכא ספיקא שמא של תרומה קיימת היא בטילה ברוב:
לתוכן. כלומר ועוד נפלה אחת לתוכן ואבדה אחת מהן וכלומר אפי' נפלה וחזר ונפלה הרבה פעמים:
היו לפניו עשרים תאנים. של חולין ונפלה אחת של תרומה לתוכן ואבדה אחת מהן:
או שריבה ממקום אחר עליהן. בזה ג''כ תולין להקל וספיקן של תרומה בטל ברוב שריבה עליהן ממקום אחר:
דְּרָסָהּ וְאֵין יָדוּעַ אֵיכָן דְּרָסָהּ דִּבְרֵי הַכֹּל תַּעֲלֶה. אָמַר רִבִּי אָבִין וְצָרִיךְ שֶׁיְּהֵא בְכָל אַחַת שְׁנֵי לִיטְרִין וְכָל שֶׁהוּא כְּדֵי שֶׁתִּיבָּטֵל בְּרוֹב.
Pnei Moshe (non traduit)
וצריך שיהא בכל אחת. מהעיגולין שני ליטרין וכל שהוא יותר כדי שתיבטל ליטרא של תרומה ברוב:
דרסה. סיפא דתוספתא דלעיל היא דרסה בעיגול ואינו יודע היכן דרסה אם בצפונה אם בדרומה דברי הכל תעלה דכיוי שנתערבה בעיגול עצמו ג''כ ונדרסה ונדבקה באחרות אין כאן דבר שבמנין ותעלה במשקל ואם יש שם בכל העיגולין מאה ליטרין תעלה:
לִיטְרָא קְצִיעוֹת שֶׁדְּרָסָהּ עַל פִּי חָבִית וְאֵין יָדוּעַ הֵיכָן דְּרָסָהּ. עַל פִּי כַּוֶורֶת וְאֵין יָדוּעַ אֵיכָן דְּרָסָהּ. רִבִּי לִיעֶזֶר אוֹמֵר אִם יֵשׁ שָׁם מֵאָה לִיטְרִין יַעֲלֶה וְאִם לָאו לֹא תַעֲלֶה. רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר אִם יֵשׁ שָׁם מֵאָה פוּמִין תַּעֲלֶה. וְאִם לָאו הַפּוּמִין אֲסוּרִין וְהַשּׁוּלַיִם מוּתָּרִין דִּבְרֵי רִבִּי יוּדָה. רִבִּי מֵאִיר אוֹמֵר רִבִּי לִיעֶזֶר אוֹמֵר אִם יֵשׁ שָׁם מֵאָה פוּמִין תַּעֲלֶה וְאִם לָאו הַפּוּמִין אֲסוּרִין וְהַשּׁוּלַיִם מוּתָּרִין. רִבִּי יוֹשֻׁעַ אָמַר אֲפִילוּ יֵשׁ שָׁם שְׁלֹשׁ מֵאוֹת פּוּמִין לֹא תַעֲלֶה. הָדָא אָֽמְרָה פּוּמִין עָשׂוּ אוֹתָן כְּדָבָר שֶׁדַּרְכּוֹ לְהִימָּנוֹת. הָדָא מְסַייְעָא לְרִבִּי יוֹחָנָן דּוּ אָמַר תַּנָּייִן אִינּוּן. הָדָא מְסַייְעָא לְמָאן דְּאָמַר דִּבְרֵי רִבִּי מֵאִיר כָּל הַדְּבָרִים מְקַדְּשִׁין. הָדָא מְסַייְעָא לְמָאן דְּאָמַר תַּנָּייִן אִינּוּן. הָדָא אָֽמְרָה דְּלַעַת אֲפִילוּ אֶחָד מִמֵּאָה בָהּ אוֹסֵר.
Pnei Moshe (non traduit)
הדא אמרה דלעת אפי' אחד ממאה בה אוסר. לאו הכא קאי אלא על מתני' דערלה שייכא ואיידי דאיירי בה מייתי להא הכא דקחשיב התם אליבא דחכמים דפליגי אדר''מ וס''ל ששה דברים מקדשין ואלו הן אגוזי פרך וכו' ודלעת יונית הראוי לערלה ערלה הראוי לכלאי הכרם כלאי הכרם ודלעת יונית חדא מהראוי לכלאי הכרם היא ועלה קאמר הדא אמרה דלעת אפי' אחד ממאה בה אוסר כלומר דלאו דוקא לכלאי הכרם קתני דהא לתרומה נמי מקדשין בכל שהן כל אלו דמני התם ואם היא דלעת של תרומה שנתערבה אפי' באחד ומאה אוסרת דאינה בטילה והא דנקט דלעת משום דהיא אחרונה שבהן מהמנויין שם וה''ה לאינך:
הדא מסייע למ''ד תנאין אינון. כלומר דבמתני' דידן נמי תנאי פליגי בענין פלוגתייהו דר''א ור' יהושע:
הדא מסייעא למ''ד דברי ר''מ כל הדברים מקדשין. פלוגתא דר' יוחנן ור''ל היא לקמן בפ''ג דערלה על הא דתנינן התם שהיה ר''מ אומר את שדרכו לימנות מקדש דחד אמר דברי ר''מ עשרה דברים מקדשין ואידך אמר דברי ר''מ כל הדברים מקדשין ומהכא שמעינן כהאי מ''ד לדר''מ דהא ר''מ מתני אליבא דר' יהושע דפומין כדבר שדרכו להמנות הן ומקדשין:
הדא מסייע לר' יוחנן דהוא אמר. בהלכה דלעיל דתנאין אינון אליבא דר''א ור' יהושע ופלוגתייהו דתנינן במתני' אליבא דחד תנא הוא כדאשכחן נמי בפלוגתייהו דהאי מתני':
הדא אמרה פומין עשו אותן כדבר שדרכו להמנות. אף על פי שמוכרין אותן גם כן במשקל מכל מקום מכיון שלפעמים נמכרים במנין כדרכו לימנות הן ולא בטילי:
ר' יהושע אומר אפי' יש שם שלש מאות פומין לא תעלה. משום דדרכו להמנות הוא ולא בטיל וכדמסיק ואזיל:
ר''מ אומר. דהכי פליגי דר''א אומר וכו' כסברת ר' יהושע לר' יודה:
גמ' ליטרא קציעות וכו'. תוספתא היא בפ''ה ומייתי לה דילפינן מהאי ברייתא דפלוגתייהו דר''א ור' יהושע דמתני' לאו כדברי הכל היא דתנאי פליגי בהא בענין פלוגתייהו כדתני התם:
הָכָא רִבִּי לִיעֶזֶר מַחְמִיר וְרִבִּי יְהוֹשֻׁעַ מֵיקֵל. 23b אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן תַּנָּאִין אִינּוּן. נִמְצֵאת אוֹמֵר בְּיָדוּעַ לֹא תַעֲלֶה. שֶׁאֵינוֹ בְּיָדוּעַ תַּעֲלֶה דִּבְרֵי רִבִּי לִיעֶזֶר. רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר בֵּין בְּיָדוּעַ בֵּין בְּשֶׁאֵינוֹ יָדוּעַ תַּעֲלֶה דִּבְרֵי רִבִּי מֵאִיר. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר בֵּין בְּיָדוּעַ בֵּין בְּשֶׁאֵינוֹ יָדוּעַ לֹא תַעֲלֶה דִּבְרֵי רִבִּי לִיעֶזֶר. רִבִּי יוֹשׁוּעַ אוֹמֵר בֵּין בְּיָדוּעַ בֵּין בְּשֶׁאֵינוֹ יָדוּעַ תַּעֲלֶה. רִבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר בְּיָדוּעַ לֹא תַעֲלֶה בְּשֶׁאֵינוֹ יָדוּעַ תַּעֲלֶה.
Pnei Moshe (non traduit)
נמצאת אומר וכו'. בתוספתא בפ''ה תנינן לה דפליגי ר''מ ור' יהודה בהא והכי איתא התם כשתמצא לומר כלל שר''א אומר בידוע לא תעלה שאינו בידוע תעלה ר' יהושע אומר וכו' דברי ר''מ. דהוא קיבל דהכי פליגי ר''א ור' יהושע ר' יהודה אומר וכו'. ומתני' ר' יהודה היא דתני לפלוגתייהו בברייתא כדתנינן במתני':
גמ' הכא. בדין דתנינן הכא ר''א מחמיר ור' יהושע מיקל ואף על גב דהכי תנינן בהדיא במתני' משום הא דלקמן נקיט לה כלומר הכא תנינן לפלוגתייהו בכה''ג דר''א מחמיר לעולם כמו דר' יהושע מיקל לעולם בדין זה ולא מחלקי מידי וא''ר יוחנן תנאין אינון דפליגי בהא אליבא דר''א ור' יהושע דלר''מ בברייתא לא בכל מקום ר''א מחמיר הוא כדלקמיה:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source